היה לי פעם מפקד שנהג לומר שמוהל הוא בעל המקצוע היחיד שלא מקבל תיקונים…
ומה עם כותבי נאומים? מקבלים תיקונים?

שלוש נקודות בהקשר זה:

ראשית, הנאום הוא קניינו של הנואם. הוא זה שצריך להקריא אותו, ולפיכך גם לאהוב את הטקסט שהוכן בעבורו ולהתחבר אליו. אם הטקסט שנכתב בעבורו אינו מספק מבחינתו, תיקונים יכולים בהחלט להיות הדרך לגשר על הפער.

שנית, כמו בכל דבר בחיים, גם כאן נדרשת מידתיות. סבב תיקונים אחד – בוודאי, סבב תיקונים נוסף – אפשרי, אבל מכאן והלאה חשוב להציב גבול הגיוני, ולזכור שהאויב הגדול ביותר של טוב מאוד הוא מצוין.

ועוד דבר אחד שחשוב לציין: תיקונים רבים מדיי מייצרים מרחק גדול בדרך כלל בין הטקסט המקורי למה שננאם לבסוף. אם נפלת על כותב נאומים שהעבודה מולו מחייבת סבבי תיקונים בלתי פוסקים, יתכן שאתה עובד עם כותב לא מספיק נכון בעבורך…